מדי שנה, בוחרים בני זוג רבים המתגוררים ביחד ומקיימים משק בית משותף, לחתום על "הסכם ממון" משותף, אשר מגדיר את חלוקת הרכוש במקרה בו שני בני הזוג יחליטו לפרק את הקשר, בין אם במסגרת גירושין או פרידה. עם זאת, קיימים מקרים בהם מחליטים לצרף להסכם הממון סעיפים נוספים, אשר קובעים את אופן חלוקת הרכוש המשותף במקרה בו אחד מבני הזוג הולך לעולמו. כאמור, מחלוקות רבות עולות בשלב זה- במיוחד במקרים בהם צוואתו של בן הזוג אינה מתיישבת עם נוסח הסכם הממון, או במקרים בהם בן הזוג לא הותיר

אחריו צוואה כלל.

 

הסכם ממון לעומת צוואה- מי גובר?

ראשית חשוב להבין, כי הסכם ממון וצוואה מהווים שני מסמכים משפטיים שונים זה מזה, אשר מתייחסים למצבים שונים בתכלית. בעוד שמטרתו של הסכם הממון היא לקבוע את אופן חלוקת הרכוש במידה ובני הזוג מעוניינים בפירוק הקשר הזוגי ביניהם, וזאת בהיותם בחיים,

הרי שצוואתו של האדם נועדה לקבוע כיצד יחולק רכושו האחרון, וזאת לאחר פטירתו. משכך, במרבית המקרים שני המסמכים אינם, ולא אמורים, להתנגש ביניהם.

 

עם זאת, ומאחר וקיימים מקרים בהם בני הזוג מעוניינים להכניס במסגרת הסכם הממון גם סוגיות הנוגעות לחלוקת הרכוש לאחר מות אחד מבני הזוג, חשוב להדגיש כי בכל מקרה בו יש התנגשות בין תוכן הסכם הממון לבין תוכן צוואתו של אדם, לאחר פטירתו, הרי שתוכן הצוואה הוא הקובע. כאשר בתי המשפט הבהירו מספר פעמים, כי צוואה בעלת תוקף משפטי מבטאת את רצונו האחרון והמוחלט של האדם, ומשכך מעמדה גובר על כל צוואה שכתב במהלך חייו, ולרבות על הסכם הממון.

 

 

ומה במקרים בהם הנפטר לא הותיר מאחוריו צוואה בעלת תוקף משפטי?

על פי דיני הירושה במדינת ישראל, בכל מקרה בו הנפטר לא הותיר מאחוריו צוואה, או לחלופין הותיר צוואה שאינה בעלת תוקף משפטי, הרי שרכושו של הנפטר מחולק בהתאם לכללים שנקבעו במסגרת חוק הירושה, אשר מעניק מעמד עליון לזכותו של בן הזוג של הנפטר לרשת את רכושו, וזאת על חשבון כל הסכם כתוב בין הצדדים, שאינו מהווה צוואה בעלת תוקף משפטי.

מסיבה זו, ובהתאם לנוסח חוק הירושה, אשר קובע במפורש כי לאחר המוות "הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים", מערכת המשפט בישראל אינה מקבלת את הסכם הממון כצוואה בעלת תוקף משפטי, וזאת גם במקרים בהם הנפטר לא הותיר כל צוואה אחרת.

בהקשר זה, יש לציין כי אף שחוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר אף הוא את חלוקת הרכוש בין בני זוג במסגרת הנישואין, הרי שגם חוק זה, בדומה להסכם הממון, מתייחס אך למצב בו שני בני הזוג עודם בחיים, ומשכך תקפותו המשפטית בטלה לאחר מות אחד מבני הזוג, ואין בו כדי לספק מזור משפטי במקרה שלהלן.

לאור האמור, חשוב לחזור ולהדגיש כי הסכם ממון בין בני זוג אינו מהווה צוואה בעלת תוקף משפטי, וזאת גם במקרים בו שני בני הזוג שואפים שכך יהיה. בשל כך, וכפי שקבע בית המשפט העליון בפסיקותיו, חובתם של בני הזוג להבין את ההבדלים הקיימים בין הסכם ממון לצוואה, ולהקפיד על ההפרדה המוחלטת ביניהם בסוגיית חלוקת הרכוש המשותף.

מעמדם המשפטי של הצוואה והסכם הממון

סוגיה זו מהווה כר פורה למחלוקות, ולפיכך נשאלת השאלה: מהו מעמדו המשפטי של הסכם ממון ביחס לצוואה

והאם, במידת הצורך, הסכם הממון גובר מבחינה משפטית על צוואתו האחרונה של הנפטר.